ב"ה הקדמה יתברך הבורא ויתהלל הנותן תורה לעמו ישראל, להורות הדרך אשר ילך האדם ומצא מרגוע לנפשי ויחי לעולם, כי אורך ימים ליום שכולו ארוך, בימינה להוגה בה לשמה, כאשר צוני ה' מה הוא בחינם כי ה' חפץ למען צדקו, כי אם תצדק מה תפעל לו, כן אתה בחינם לא להרבות כבוד ביתו, ולהשיג מטרת חמצו לישב על גפי מרומי קרת, רק ילמוד לשם שמים, וסוף הכבוד לבא, אשר מרמיז מעשה המנורה זהב טהור בלי סיגים מחשבו זרות, כסתריה ופרחיה ממנה מעצמה, תהי', כי לא יבושו כל החוסים בהשי"ת, ולא צריך לעשות פעולה להגדיל שמו, כאמור רע"ק בשמך יקראוך וממקומך יושיביך, וסד"ש סי' אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, מלאכת רבנות ודיינות, ההוראה ועסוק בתורה יומם ולילה להבין ולהורות כי הדן דין אמת נעשה שותף להקב"ה, אבל שנא את הרבנות ושדרה הנמשכת לך מן הרבנות ולא התנאה ותשתרר על העם ע"ב, בכל דבר שאדם עושה, וכל תפילה ותחנונים אשר ישפוך שיחו לפני השי"ת יצייר תמיד בנפשו שויתי ה' לנגדי, לא יתאונן אדם מת שנוגע לו ולגופו, כי אם מה שנוגע לכבוד השי"ת ולנפשו, כי קרוב ה' לקראיו באמת, כפי' רמב"ם עמו אנכי בצרה אם משתתף כבוד ה' בצרתו, אז אחלצהו ואכבדהו ע"ב, כאמור מן המצר קראתי רק ה', אז ענני במרחב ה', אבל מי שהשליך נפשו מה שנוגע לנפש אחרי ניו, וצועק כל היום מפני חמת המציק אשר הציק לו אשר כונן להשחית קניני ארציי, כי דר שמשו שמש הצלחה לא יהל עוד עלי אוהלו, ופחד אחזתהו כי שודד משכנו, וניע תנוע נודד ללחם ואין, אז רחוק ישועתו, כי ה' לא קרא, גם ה' הסיר תפילתו, כי מי ביקש רמוס חצרי, וכל היום שמי מנואץ אמר ה', עוד משמים ירעים עליו בקולות וברקים, עד שיקחו עיניו לדעת מה הוא יבקש משי"ת ותפילתו לחיקו ישוב כי תפילה לעני כי יעטוף בכחלצות עניית ודלות, בכל זאת רק לפני ה' מה שנוגע לה' ישפוך שיחו, אז ישועת ה' קרוב לבא אולי כוונת הפסוקים, אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, כי המה אזנו לי ובימי אקרא, אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני. צרה ויגון אמצא, ובשם ה' אקרא, אנה ה' מלטה נפשי, חנון ה' וצדיק ואלקינו מרחם, ומוקשים מאוד להבין שאמר מצאוני, ואח"כ אמצא בעתיד, ונראה שאמר מלך החסיד, אהבתי כאחז"ל שכנ"י אמרה לפני הקב"ה אימתי אני אהובה לפניך בזמן שאתה שומע קול תחנוני עי' ילקוט מה לפעמים נראה כאמור סכות בענן לך מעבור תפילה, חלותי היא זה חולה שלי, שאני גרמתי שנשתנה ימין עליון יען שכל התפילה הי' מה שנוגע לקנינו זמניי, צרות גופניי, כי באמת ה' ברוב חסדיו הטה אזנו לי, עוד הם מדברים אני אשמע, אבל ובימי מה שנוגע לדבר יום ביומו אקרא, צעקתי במר לבי בעבור חבל מות וצרי שאול אשר מצאוני, אבל החשתי מטוב מה שנוגע לנפש, נאלמתי דומיה, על כן עוד צרה ויגון לעתיד אמצא, ורחוק ישועתי מדברי שאגתי, אולם כאשר בשם ה' אקרא מה שנוגע לה' ולנפש, אנה ה' מלטה נפשי, אז חנון ה' ומרחם, וז"כ מש"ט הנפלא קפימל ז' [אמרו הנביאים לפני הקב"ה למה אתה מטיב לאו"ה, א"ל לפי שכתבתי ומשלם לשונאיו וכן הוא אומר הוי רב את יוצרו [ישעי' מ"ה] בא חבקוק עשה לו צורת עונה באדין ואמר איני זז מכאן עד שתענני שנאמר ואצפה אמר הקב"ה אני מחזר על כל מי ששבר קרדומו יבא אצלי, התחיל צווח עד אנה ה' שועתי ולא תשמעו ענהו הקב"ה ואמר לו בן תורה אתה ולא ע"ה, כתוב לך אלף בלוה ואח"כ תאמר הודעני את הקץ וכן הוא אומר ויענני ה' עי' ילקוט חבקוק) ומאמר חתום וסתום להבין דברי חכמינו ז"ל, נראה כמו בעניני גשמיי צריך אדם לעשות השתדלות להביא טרף לביתו כי ברכת ה' בא תבא אם האדם סולל המסילה בזיעת אפי, כאחז"ל יכול יושב ובטיל ת"ל בכל אשר תעשה, ורק אם יסכרו מעיינות מערכת הטבע שאין עוד לאדם מבוא להחיות נפשו אז ה' יפתח ארובות אוצר הטוב להריק ברכה להם מן השמים כן דרכו בקודש בהשלמת נפשיי אשרי ההולכי בתורת ה' מנעוריו איש מלחמה ללחום נגד תכסיסי יצה"ר העומד על המצפה ללכוד ברשתו ישרי לב, ואם האויב מתגבר כי כוחו עז וחיציו שנונים כמעט שכנה דומה נפש ילוד אשה, אז השי"ת עומד בימינו לעזור לו, דבא לטהר מסייען לו, כאחז"ל צפה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו, אבל אם אין אני לי מי לי, כי עזרת ה' רק עם גבורי בה שיעשו מה שביכלתם, ולא להשליך על ה' לבדו, וכן אריכות הגלות בעוה"ר לא ה' פעל כל זאת, כי לא קצרה יד ה' מלהושיע, כי עונותיכם הבדי, ו צועק הנביא, כי היום אם בקולו תשמעו וכל תפילה ותחינה יהי' בעבור גלות השכינה ומה שנוגע לקדושת ארץ הקדושה, אולם לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפני ה', ולא מה שנוגע לכבודו, כי אם צעקת בנ"י מעבודה קשה וצרת ועול הגלות, כפי' הכ"ל פסוקי' בידמי, קול נשמע מציון, קול נהי וקינה מה שנשמע, רק איך שודרנו מה שנוגע להם בשנו מאוד כי עזבנו ארץ. באמת אנו בושים ונכלמים עד מאד מנהי זה שהוא התפעלות על דברים פחותים וגרועים ועזבנו ההרגש והצער על דברים עיקרים שהם ארץ הקדושה שאבדנוה והי' מקום השלמית, כי השליכו משכנותינו הבתים המקודשים שהי' משכן לשכינה כל הדברים האלו העצמיים עזבנום כאלו לא היו ולא עלו על זכרוננו ונהי הי' בלבד על כי שודדנו, ואיש המעולה אשר לבבי פונה אל רום ההצלחה העליונה לא ישים לב ולא יתפעל כלל מהדברים הזמניים ע"ב, על כן כאשר חבקוק צועק על אורך הגלות, עד אנה אזעק ולא תשמע השיב לו השי"ת, אני מחייר על כל מו ששבר קידומו יבא אצלי